הרבה מחקרים נעשו בשנים האחרונות לגבי הצורך האמיתי של הבחינה הפסיכומטרית והאם המדידה שלה אכן מדויקת ואובייקטיבית כמו שניטען. ישנם לא מעט מתנגדים הטוענים כי מוכרחים להחליף את בחינת הפסיכומטרי בשיטת מדידה מדויקת יותר, משום שאופייה המלחיץ מפריך את הטענה לגבי אובייקטיביות הבחינה.
מסייע לאקדמיה למיין את המועמדים
החלום הכי גדול של ההורים שלנו, עוד מגיל ינקותנו כאשר הם נשאו אותנו בתוך מנשא לתינוק, הוא שנצלח את הבחינה הפסיכומטרית ונרכוש השכלה גבוהה באחת מהאוניברסיטאות בארץ. הבעיה היא שבארץ ישנן חמישה אוניברסיטאות, בעוד שמספר התלמידים, אשר מנסים להתקבל אליהן מידי שנה, מגיע למאות אלפים.
האוניברסיטאות, נחשבות למוסדות ההשכלה הגבוהה הכי יוקרתיים בארץ, לכן אין פלא שההורים שלנו יעדיפו שנתקבל אליהן מאשר למכללה, הבעיה כאמור היא במכסת המועמדים, שהאוניברסיטה יכולה לקלוט בשנה. בגלל עודף המועמדים והמחסור במקומות לימוד, האוניברסיטאות היו צריכים כלי מועיל, מדויק ואובייקטיבי, שיסייע להן בתהליך מיון המועמדים. כמו שוודאי ניחשתם הכלי אותו הם מצאו הוא הפסיכומטרי.
הפסיכומטרי מהווה סוג של כלי מדידה, עם שאלות שמסוגלות למיין את המועמדים על פי רמות ידיעה שונות, בצורה מדעית ומדויקת לחלוטין. כלומר הפסיכומטרי מורכב משלוש רמות של שאלות קלות, בינוניות וקשות. אלה שמגיעים לציון הממוצע של המועמדים בבחינה הפסיכומטרית, מצליחים לענות נכון על כל השאלות הקלות ועל רוב השאלות הבינוניות, כאשר על השאלות הקשות הם לא מצליחים לענות בכלל. התלמידים עם הציון הממוצע, יתקבלו לאוניברסיטה אבל לא למקצועות המבוקשים. מי שהציון שלו הוא 660 ומעלה, סביר להניח שהוא ענה נכון על כמה מהשאלות הקשות והסיכוי שלו להתקבל לכל חוג אפשרי בשלל האוניברסיטאות בארץ, הוא דיי גבוהה.
מסייע לאקדמיה לחזות את הצלחת המועמדים
אתם בטח שואלים את עצמכם, למה מוסדות ההשכלה הגבוהה צריכים את הפסיכומטרי כדי לחזות את הצלחת המועמדים בלימודים, הרי יש את בחינות הבגרות. אז ככה, לפי שלל מחקרים אשר נערכו בנושא, נמצא כי בחינות הבגרות אומנם מראות את הישגי התלמידים אך אין אינן מדד טוב לחיזוי ההצלחה שלהם גם במערכת ההשכלה הגבוהה, בגלל מגוון סיבות. אחת מהסיבות הללו היא שבעוד שאת בחינת הפסיכומטרי ניתן למדוד על ידי מדד הערכה אחד, את ממוצע ציוני בחינת הבגרות צריך למדוד על פי שלל מדדי ערכים.
למשל מדד ערך סוציו אקונומי, אם נערוך מסלול טיולים ונבדוק את המדד בין שלל התיכונים בארץ, נוכל להבחין באופן חד וחלק כי קיים הבדל מובהק בין הכנת התלמידים לבגרות בתיכון אחד, לבין הכנת התלמידים לבגרות בתיכון שני. מכאן גם נובע ההבדל בין אחוז הזכאים לבגרות בבית ספר תיכון אחד למשנהו, לרוב בגלל חוסר במשאבים. כמו במקרה של אזורי הפריפריה, שם מספר הזכאים לבגרות הרבה יותר נמוך מאשר מספר הזכאים לבגרות באזור המרכז.
זו רק אחת משלל סיבות הגורסות למה בחינת הפסיכומטרי מהווה מדד מדויק יותר, להצלחת המועמדים במערכת ההשכלה הגבוהה. מכאן, שכנראה יעבור הרבה מאוד זמן עד שימציאו שיטה חדשה, אשר תעלה על היתרונות אותם מציאה בחינת הפסיכומטרי למדידה ומיון המועמדים.
